קיבלתם תסקיר בענייני הילדים? כך תבינו מה הוא אומר ואיך מגיבים
לא מעט הורים מוצאים את עצמם בסיטואציה רגשית סבוכה. נפרדים מבן או בת הזוג, אך נאלצים להמשיך לנהל מערכת של הורות משותפת, לעיתים תחת זכוכית מגדלת של בית המשפט. בשלב מסוים, מגיע הרגע שבו מוגש תסקיר סעד, לרוב על ידי עו"ס לסדרי דין, וזהו רגע משמעותי מאוד בהליך.
התסקיר מציג את עמדת גורמי הרווחה באשר לטובת הילד: מי ההורה המשמורן, כמה ימים יראה כל אחד את הילדים, האם יש צורך בהדרכת הורים, ולפעמים גם התייחסות לנושאים רגישים כמו תפקוד הורי, עוינות או חשש מהסתה.
אבל מה עושים כשמקבלים תסקיר? איך מתייחסים אליו? ואיך ממשיכים משם?
מהו תסקיר סעד?
תסקיר הוא חוות דעת מקצועית שמוגשת לבית המשפט על ידי עובדת סוציאלית, לאחר פגישות עם שני ההורים ולעיתים גם עם הילד. מטרת התסקיר היא לסייע לבית המשפט להגיע להחלטות שמשרתות בראש ובראשונה את טובת הקטין, ולא את רצונות ההורים.
התסקיר אינו מחייב את השופט, אך בפועל יש לו משקל רב. בתי המשפט מייחסים לתסקיר אמינות גבוהה, ורק לעיתים נדירות יסטו ממנו, ובדרך כלל, רק אם יובאו ראיות חזקות נגדו.
קיבלתם תסקיר? הנה מה שחשוב לדעת:
לא מדובר בפסק דין אבל גם לא בטיוטה
התסקיר אמנם לא קובע סופית, אך הוא מסמן את הכיוון. אם צד מסוים רוצה לערער על תוכנו עליו לפעול במהירות, בצורה עניינית ומבוססת. התעלמות או תגובה רגשית בלבד עלולות לפעול לרעתו.
מותר (ואף רצוי) להגיש תגובה
בדרך כלל ניתנים לצדדים 14 יום להגיב לתסקיר. התגובה צריכה להיות משפטית, תמציתית, אך כזו שמבליטה את הבעיות בתסקיר (אם יש כאלה), מביאה עובדות נוספות, מציגה ראיות תומכות, ולעיתים מציעה חלופות להסדרי השהות.
לא להסכים אוטומטית אבל גם לא לתקוף מכל הלב
תסקיר עלול להציג אתכם באור קשה. לפעמים הוא כולל ניסוחים שמרגישים לא הוגנים. אבל גם אם קשה לקרוא חשוב לא לפעול מתוך סערת רגשות. לא כל טענה תתקבל, ולפעמים הדרך לשינוי היא דווקא דרך שיתוף פעולה, השתפרות, או קבלת הדרכה הורית.
אפשר להגיש שאלות הבהרה
במקרים מסוימים, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה שעו"ס תבהיר נקודות בתסקיר. זה נכון במיוחד כשיש סתירות פנימיות, המלצות לא מוסברות, או חוסר התייחסות לנושאים מהותיים שהעליתם.
אפשר גם לבקש תסקיר משלים
אם חלו שינויים מהותיים בנסיבות, או אם נחשפו ממצאים חדשים, ניתן לבקש תסקיר נוסף. עם זאת, לא בכל מקרה ייעתר בית המשפט לבקשה כזו. נדרשת הצדקה אמיתית.
תסקיר אינו גזירת גורל הוא נקודת מוצא
חשוב להבין: תסקיר הוא מסמך משמעותי, אבל הוא לא סוף פסוק. הוא נכתב לפי התרשמות בזמן מוגבל, על סמך מה שהוצג לעובדת הסוציאלית. הוא אינו תמיד משקף את כל התמונה. אם אתם מרגישים שקופחתם, יש דרך לתקן. ואם אתם רוצים שהשופט יאמין לכם, חשוב להציג טיעון שקול, מגובה, ולא רווי בכעס.
גם כאשר התסקיר בעדכם, לא כדאי לנוח על זרי הדפנה. הורות היא תהליך, וכדי לשמור על הקשר עם הילדים צריך להמשיך להשקיע, לגלות אחריות, ולשמור על שיח תקין מול ההורה השני. בכל אופן חשוב גם להבין כי משקל התסקיר בבית המשפט הוא מאוד גבוה ולרוב השופטים יטו לקבל אותו.
לסיכום ניתן להגיד: קבלת תסקיר היא שלב רגיש אך חשוב בהליך המשפטי. ההתמודדות איתו דורשת הבנה, איפוק והכוונה משפטית נכונה. לא מדובר במלחמה, אלא במאמץ משותף למצוא את המסלול הנכון לילד, בתוך מציאות מורכבת.
הבהרה: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ויש להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהליכי משמורת.