אלימות במשפחה מזוהה בדרך כלל עם פגיעה פיזית, אך בפועל ההגדרה כוללת גם היבטים נפשיים. בישראל, סוגיית אלימות רגשית/נפשית תופסת מקום מרכזי ונידונה הן במסגרת חקיקתית והן בפסיקה. מאמר זה בדוק האם אלימות כזו מוכרת, ואיך, אף ללא קיומה של אלימות פיזית.
חקיקה רלוונטית בישראל:
חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ״א-1991
החוק מאפשר מתן צו הגנה גם במקרים של התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שאינה מאפשרת לבן משפחה ניהול חיים סביר ותקין. זאת אומרת, אלימות נפשית נחשבת ביטוי של אלימות במשפחה גם אם לא יש חוליית אלימות פיזית.
אולם קיימת הבחנה הליכית משמעותית: ניתן להוציא צו ראשוני במעמד צד אחד רק במצבים של אלימות פיזית, עבירות מין או כליאה שלא כדין. לעומת זאת, במקרים של אלימות נפשית בלבד, נדרש דיון במעמד שני הצדדים אלא אם המשיב המזומן לא התייצב (ראה: כנסת ישראל).
בשנת 2012 הוגשה הצעת חוק לביטול הבחנה זו, כך שגם באלימות נפשית תתאפשר הוצאת צו הגנה ראשוני ללא הצורך בשני הצדדים.
חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס״ב-2001
חוק זה אינו מזכיר במפורש "התעללות נפשית", אך כולל התנהגויות שמטרתן פגיעה בפרטיות, בחירות או בשלום רוחני כמו למשל איומים או הטרדה, גם אם לא במסגרת המשפחה. במקרים מסוימים ניתן להוציא צו הגנה בשני החוקים במקביל.
חוק העונשין: התעללות בקטין או חסר ישע
התעללות נפשית מוגדרת כבעלת אופי פלילי רק כאשר הקורבן הוא קטין או חסר ישע. לפי סעיף 218ג לחוק העונשין, עונש מאסר של עד 7 שנים (ולעיתים 9 שנים) יכולה להינתן בגין התעללות נפשית בקטין.
חוקים אחרים: רק כנסיבות מחמירות
בהקשרים אחרים, חקיקה פלילית מאפשרת להתחשב בפגיעה נפשית כנסיבה מחמירה: דוגמה לכך היא שימוש במצב מצוקה נפשית של הקורבן (כמו במקרה של עבירות מין או זוגיות כפולה, כאשר המתעלל ניצל מצוקה נפשית או כלכלית).
פסיקה בישראל
הכרה במשקל של אלימות נפשית כתופעה חמורה
בפסיקה של בית המשפט העליון והמחוזי, אלימות נפשית (המכונה גם "אלימות רוחנית") זוכה להכרה כקשה ולעיתים אף חמורה מאלימות פיזית, תלוי בנסיבות המקרה. לדוגמה:
- השופט אלון בית המשפט העליון: "אלימות רוחנית קשה היא לעיתים מהאלימות הפיזית".
- השופטת נתניהו: אלימות נפשית פוגעת הרבה יותר מהתקיפה הפיזית.
- בית משפט למשפחה תל-אביב: תיאר את אלימות רוחנית כ"התעמרות, השפלה ודיכוי נפשי", וכי התנהלות כזו פוגעת בניהול סביר ותקין של חיי המשפחה.
תנאים למתן צו הגנה
בפסיקה עולה מגמה לשלב. מבחן סובייקטיבי: האם התנהגות המשיב פוגעת באופן אישי בנפגע, יחד עם מבחן אובייקטיבי: האם מדובר בהתנהגות בלתי סבירה גם לפי קריטריונים כלליים. הגנה כזו נוגעת בזכויות היסוד לחופש ולכבוד האדם. צויין בפסיקה כי במקרה בו נטען כי קיימת אווירה טעונת מתח שמקשה על ניהול חיים תקינים, בית המשפט קבע כי אווירה בלבד אינה מספקת. לצד זאת, כאשר יש הסתה מתמשכת או פגיעה משמעותית, דבר זה יכול להצדיק צו הגנה.
תמיכה ושיקום
משרד הרווחה והביטחון החברתי: המשרד מפעיל מערך תמיכה נפשי-משפטי כולל מוקד טלפוני, מרכזי סיוע וסיירת מיכל המעניקה הגנה אישית ומיגון לבית (ראו אתר: ממשלת ישראל).
ארגוני זכויות והגנה משפטית
- עמותת "לא לאלימות נגד נשים" מדגישה כי אלימות, גם כשהיא לא פיזית היא פוגעת בבת הזוג.
- ארגון אל״י מטפל בתופעות של אלימות רגשית כלפי ילדים, עם שירותים טיפוליים והכשרות (ראו אתר: אלי).
סיכום הדברים:
- חוק למניעת אלימות במשפחה כולל אלימות נפשית ('התעללות נפשית מתמשכת') גם ללא אלימות פיזית, אך יש מגבלות הלכתיות למתן צו הגנה ראשוני.
- הטרדה מאיימת מספקת כלים נוספים לנפגעים, גם אם לא במסגרת המשפחה.
- חוק העונשין מגדיר אלימות נפשית כעבירה פלילית כלפי קטינים או חסרי ישע.
- פסיקה ישראלית מכירה במשקל הכבד של אלימות נפשית ופועלת לשכלל מבחנים להכרה בזכות להגנה.
- מערך התמיכה כולל גופים ממשלתיים וקהילתיים המספקים סיוע מיידי, שיקומי וייעוץ משפטי ורווחתי.
סיכום: אלימות רגשית/נפשית מוכרת למעשה כאלימות במשפחה בישראל גם בהעדר אלימות פיזית. יש לכך תשתית חוקית ופסיקתית ראויה.
אלימות רגשית ונפשית אינה ניתנת לזלזול, והמערכת המשפטית בישראל מכירה בה כאלימות לכל דבר. עם זאת, ניהול הליך משפטי במקרים אלה מורכב במיוחד, משום שהראיות אינן מוחשיות כמו במקרה של אלימות פיזית. כאן נכנס לתמונה עורך הדין לדיני משפחה, שתפקידו לאסוף את התשתית הראייתית, להבליט בפני בית המשפט את הדפוס ההתעללותי, ולהבטיח שהנפגע או הנפגעת יקבלו את ההגנה המלאה שמגיעה להם. אם אתם מתמודדים עם מציאות של אלימות נפשית או רגשית, אל תישארו לבד – פנייה לעורך דין המתמחה בתחום יוכל להיות הצעד הראשון בדרך לביטחון, לעצמאות ולהגנה משפטית אפקטיבית.
לתשומת ליבכם: המידע במאמר זה מובא לצורכי ידע כללי והסברה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני או תחליף לייעוץ מקצועי מעורך דין מוסמך. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו, לחוקים ולפסיקה הרלוונטית בזמן אמת. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה לצורך קבלת ייעוץ מותאם אישית לפני נקיטת צעדים משפטיים כלשהם.