גירושין או פרידה בין הורים אינם מסתיימים רק בהפרדה רכושית או שינוי במבנה המשפחה, אלא מחייבים קביעת הסדרים מפורטים שיבטיחו את טובת הילדים. במרכז ההסדרים עומדים שני נושאים מהותיים: סוג המשמורת והסדרי הראייה (כיום מכונים "זמני שהות"). הבנת סוגי המשמורת וההבדלים ביניהם, כמו גם הכרת המודלים של הסדרי השהות, חיונית להורים הנמצאים בהליך משפטי או בהסכמה מוסדרת.
מהו הסדרי ראייה (זמני שהות)?
הסדרי ראייה או בשמם המודרני "זמני שהות" הם מועדים קבועים שבהם ילד שוהה אצל ההורה שאינו מוגדר כהורה המשמורן הראשי. מטרת ההסדרים היא להבטיח קשר יציב, רציף וחיובי עם שני ההורים, גם לאחר פרידה או גירושין.
ההסדרים יכולים להיקבע:
- בהסכמה בין ההורים, במסגרת הסכם גירושין/הורות משותפת.
- על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, כאשר אין הסכמה, בהתבסס על עקרון טובת הילד.
עקרונות מרכזיים:
- טובת הילד היא המדד העליון.
- ניתן לשנות את ההסדרים, בכפוף לבקשה משפטית ושיקול דעת של בית המשפט.
סוגי משמורת והבדלים בסדרי הראייה:
משמורת מלאה (יחידנית)
- הילדים מתגוררים אצל הורה אחד, לרוב האם, במיוחד עד גיל 6 (חזקת הגיל הרך).
- ההורה הלא-משמורן מקבל זמני שהות מוסדרים, בדרך כלל פעמיים בשבוע אחר הצהריים, סופי שבוע לסירוגין, ולעיתים חגים וחופשות.
- ניתן להרחיב את ההסדרים בהתאם לגיל הילד, יכולת ההורה והסכמת הצדדים, כולל לינה באמצע שבוע.
משמורת משותפת
- הילדים גרים אצל שני ההורים בפרקי זמן שווים או כמעט שווים.
- אין צורך ב"הסדרי ראייה" במובן הקלאסי, מאחר שכל אחד מההורים הוא גם משמורן בפועל.
- האחריות ההורית והניהול הלוגיסטי מתחלקים שווה בשווה.
סוגי הסדרי הראייה
| סוג ההסדר | תיאור | שכיחות |
|---|---|---|
| רגילים | פעמיים או שלוש פעמים בשבוע אחה"צ ועד הערב, ללא לינה; סוף שבוע שני (כולל לינה) | נפוץ עם ילדים קטנים (עד גיל 3-6) |
| מורחבים | כולל לינה באמצע שבוע, סופי שבוע מורחבים, או חגים נוספים | מתאים לילדים גדולים יותר, קשר עמוק, מסוגלות הורית גבוהה |
| כמעט שוויוניים | זמני שהות רחבים במיוחד שמתקרבים לחלוקה חצי-חצי | מתאים להסכמה רחבה, יכול להוביל למשמורת משותפת |
הבדלים מהותיים בין ההסדרים
- במשמורת מלאה: ההורה הלא־משמורן "מתארח" בזמני השהות שנקבעו, בעוד ההורה המשמורן נושא באחריות היומיומית לגידול.
- במשמורת משותפת: האחריות שוויונית, אין "הורה עיקרי" אלא שני הורים בעלי משקל זהה בחיי הילד.
לסיכום ניתן לומר כי קיים הבדל מהותי קיים בין זמני השהות במשמורת מלאה לבין משמורת משותפת. בראשונה, יש הורה "מרכזי" והורה "משלים". בשנייה, האחריות מחולקת באופן שווה וההורים משתפים פעולה באופן מלא.
המגמה כיום היא להרחיב את זמני השהות, מתוך הכרה בחשיבות הקשר השוטף עם שני ההורים. התאמת ההסדרים תלויה בגיל הילד, צרכיו, והמסוגלות ההורית של כל אחד מההורים. תמיד, העיקרון המנחה הוא טובת הילד.
אם אתם עומדים בפני קביעת משמורת או הסדרי שהות, אל תקבלו החלטות פזיזות. פנו ל-עורך דין לענייני משפחה שילווה אתכם, יסביר את האפשרויות, ויגן על זכויותיכם תוך שמירה על טובת ילדיכם.
לתשומת לב הקורא: המידע במאמר זה נועד לספק הסבר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ויש להיוועץ בעורך דין מוסמך לפני קבלת החלטות או נקיטת צעדים משפטיים.