העדכון המשפטי האחרון בפסיקה בנוגע לייפוי כוח מתמשך לענייני רכוש מתמקד בהבהרת מגבלות סמכויותיו של מיופה הכוח בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תשכ"ב-1962) ותיקון 18 לחוק, וכן בפסיקה שמדגישה את החשיבות של ניסוח ברור ומפורט של ייפוי הכוח.

היבט מרכזי בפסיקה הוא כי מיופה הכוח אינו יכול לפעול באופן בלתי מוגבל, וישנן פעולות מחייבות אישור בית משפט ופעולות שאסורות במפורש. כמו כן, החשיבות הרבה שניתנת לדרישות דיווח של מיופה הכוח לאדם מיודע או לאפוטרופוס הכללי, ובמקרים מסוימים לבית המשפט, כדי למנוע ניצול סמכויות מעבר למה שנקבע במסמך.

נוסף על כך, בפסיקה האחרונה הודגש כי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף רק במצבים בהם הממנה איבד את הכשירות לקבלת החלטות, וכי יש צורך בחוות דעת רפואית מוסמכת כדי לאשר מצב זה. כמו כן, נדונה משמעות ההפקדה והשימוש בייפוי הכוח כחלופה מועדפת על פני מינוי אפוטרופוס.

פסקי דין ציבוריים מאמצע 2024 מאפשרים קריאה ברורה לגבי סמכויות מיופה הכוח, תנאי הכניסה לתוקף, הדרישות לפיקוח ודיווח, ומגבלות הביצוע בנושאים רגישים כדוגמת ניהול נכסי הממנה.