סיכום מקצועי – פסק הדין פלונית נ' אלמוני, תלה"מ 58976-12-16 (שופט טל פפרני, חדרה)

פסק הדין עוסק בנושא הקשה והמורכב של ניכור הורי והשלכותיו על המשמורת, ההליך הטיפולי, ועתיד הקשר בין האב לשלושת ילדיו. השופט טל פפרני דחה את בקשת האם לבטל את מינוי המומחיות שנתמנו לצורך טיפול מתמשך לשיפור וחידוש הקשר בין הילדים לאב.

עיקרי ההחלטה

• מינוי מומחה בהסכמת הצדדים: השופט פפרני קבע כי אין מניעה עקרונית למנות מומחה מטפל בהסכמת הצדדים, גם אם אינו מופיע ברשימת המומחים הרשמית, במיוחד כאשר מדובר במומחה לטיפול ולא לאבחון חד-פעמי. "במקרים בהם מסכימים הצדדים למינוי מומחה, וכן מסכימים לזהותו של המומחה שימונה ובית המשפט סבור כי מדובר במומחה ראוי, אזי אין מניעה עקרונית למינוי מומחה בהתאם להסכמת הצדדים, אף אם שמו אינו מופיע ברשימת המומחים" (פסקה 21).

• הבחנה בין מינוי מאבחן לבין מטפל: המומחה המטפל מלווה את ההליך לאורך זמן בדיווחים ועדכונים, תפקידו שונה ממאבחן שתפקידו מסתיים בהגשת חוות דעת.

• הערכת מורכבות הניכור ההורי: פפרני הדגיש את קושי הנושא: "תחום הניכור ההורי הינו תחום מומחיות מורכב וקשה ביותר. מעטים הם המומחים אשר מסכימים ליטול על עצמם טיפול במקרים אלו, טיפול הדורש לעיתים שימוש בכלים קשים וקיצוניים, כדוגמת הוצאת הקטין ממשמורת ההורה המנכר והעברתו למשמורת ההורה המנוכר.".

• טובת הקטין עקרון על: "יש לחזור ולהזכיר את הכלל לפיו בבואו להכריע בכל סוגיה בה מעורבים קטינים, על בית המשפט להביא בראש ובראשונה את טובתו של הקטין הספציפי הניצב בפניו. […] שיקול טובת הקטין הנו 'עמוד האש ההולך לפנינו, על פי צו המחוקק וצו המצפון, היא טובת הקטין'." (השופטת ארבל, בע"מ 27/06, מצוטט בפסק הדין).

• התנהלות האם: נקבע כי האם אינה מכירה בחשיבות הקשר בין הילדים לאב ופועלת – במודע או שלא במודע – לנתקו, וכי מדובר בניכור הורי קשה. "האם פועלת, בין במישרין ובין בעקיפין, בין במודע ובין באופן בלתי מודע, על מנת לפגוע בקשר. הדברים עולים כדי ניכור הורי קשה. מזה למעלה משנה, הקשר בין האב לבן כמעט שאינו קיים".

• המשמעויות של ביטול המינוי: ביטול מינוי המומחיות היה מוביל לקטיעת הליך טיפולי קריטי, ולהותרת המשפחה ללא גורם טיפולי.

ציטוטים חשובים מהשופטים

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה" (ציטוט טולסטוי, אנה קרנינה, בפתיחת פסק הדין).

"טיפול משמעותי יכול להינתן ולהיות בעל ערך רב לאחר שהילד יוצא מהסביבה המזיקה ויועבר לסביבה אחרת…" (ציטוט מדברי פורת, בר-אופיר ורוטלוי, עע"מ 33/96, המצוטט בפסק הדין).

"על בית המשפט להיעזר בגורמים מקצועיים שאת חוות דעתם יש להעביר במבחן הביקורת" (בעת בחינת קיום "תסמונת ניכור הורי").

חשיבות פסק-הדין

פסק הדין נתפס בציבור המשפטי ובספרות המקצועית כאחד המקרים החריגים והבולטים בהתמודדות בית המשפט עם ניכור הורי במסגרות טיפוליות ומשפטיות בישראל. הוא מחדד את מורכבות הנושא, את כובד משקל טובת הילד מול זכויות הצדדים, ומחדד את הגמישות הדיונית שבידי בית המשפט למשפחה לפעול לטובת הקטין גם במחיר חריגה מהוראות משניות – במיוחד בסוגיות טיפוליות.

מאמרים ותגובות ברשת מדגישים כי במקרים של ניכור הורי קשה, כמו זה שנידון, יש צורך באמצעים טיפוליים חריפים וגישה תקיפה מצד בית המשפט, עם דגש על התערבות בשלב קריטי לשמירה על טובת הילדים. פסק הדין צוטט והוזכר גם בתיקים מאוחרים כפסק דין שעוסק בשורש הקונפליקט ומציג את רוח החוק בתחום.

תגובות ברשת וחשיבות ציבורית

• פסק הדין זכה להתייחסויות רבות מצד עורכי דין בענייני משפחה ומפורסם בהקשר לחשיבות מינוי מומחה גם מחוץ לרשימות קבועות, כאשר מדובר בטיפול מתמשך ולא חוו"ד חד-פעמית.
• פסק הדין משמש דוגמה בתיקים דומים ומוזכר בהקשרים מקצועיים של גישות טיפוליות במקרי ניכור הורי, בניהול ההליך ובעקבות טענות לשיתוף פעולה חלקי של צד אחד.
• מובלטת גם קביעתו כי העדיפות העליונה היא טובת הילדים וכי יש לפעול בנחישות ובגמישות דיונית על מנת להבטיח זאת.

פסק הדין של השופט פפרני בחדרה הוא אבן דרך מובהקת בטיפול המשפטי במקרי ניכור הורי בסכסוכי משמורת, ובחר הגדרות וגבולות ברורים למה שמותר ומה שנדרש מבית המשפט לצורך הגנה על טובת הילד.