בתיקים רגישים, במיוחד כאלה הנוגעים למשפחה, משמורת או כשירות הורית, בתי המשפט נעזרים לעיתים בחוות דעת של מומחים ניטרליים: פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים או כל מומחה אחר, שנבחר על ידי בית המשפט לשמש "כזרועו הארוכה".
אך מה קורה כאשר צד אחד טוען שחוות הדעת מוטה, לא מקצועית, או לוקה בפגם חמור? האם ניתן לבקש את פסילת חוות הדעת? האם בית המשפט באמת ישקול להחליף את המומחה שמינה בעצמו?
עיקרון העל: אמון בית המשפט במומחה מטעמו
נקודת המוצא של בתי המשפט היא אמון מלא במומחה שמונה על ידם . המומחה אינו מייצג צד זה או אחר, הוא אינו "עד מטעם", אלא "קול מקצועי" ניטרלי שנועד לסייע לבית המשפט להכריע בסוגיות שאין לו מומחיות בהן.
לכן, פסילת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט היא צעד חריג מאוד, שנעשה רק כאשר יש פגם מהותי, חוסר הגינות, משוא פנים בולט, טעות גסה במתודולוגיה או פגיעה ממשית בזכויות הצדדים.
לא כל אי הסכמה מצדיקה פסילה
במקרים רבים, צד שקיבל חוות דעת שאינה תומכת בעמדתו, מגיש בקשה לפסול את חוות הדעת או את המומחה עצמו. אבל הפסיקה ברורה, אי שביעות רצון מתוכן חוות הדעת אינה עילה לפסילה.
הטענה ש"המומחית לא ראתה אותי מספיק", או "היא לא נתנה משקל לטענותיי" צריכה להיבחן בזהירות. לעיתים קרובות מדובר באכזבה מההמלצות אך לא בהכרח בפגם משפטי שמצדיק את החלפת המומחה.
מתי כן תיתכן פסילה?
בתי המשפט שקלו פסילה במקרים כגון:
- קיומם של קשרים מוקדמים בין המומחה לבין אחד הצדדים.
- התנהלות לא ראויה של המומחה, כגון זלזול מופגן, דיבור בלתי מקצועי או קביעה עובדתית שגויה על בסיס מופרך.
- חוות דעת הסותרת את עקרונות הדיסציפלינה הרפואית או הפסיכולוגית באופן קיצוני, וללא נימוק מספק.
יחד עם זאת, גם כאשר עולה טענה לפגם, פעמים רבות יבחר בית המשפט שלא לפסול את המומחה אלא לשקול את חוות דעתו בזהירות, או לבקש חוות דעת נוספת, משלימה או נגדית.
כיצד מגיבים נכון לחוות דעת שנראית בעייתית?
במקום למהר לבקש פסילה שמתקבלת לעיתים נדירות, ניתן:
- לחקור את המומחה על חוות דעתו ולהצביע על כשלים מהותיים.
- להגיש חוות דעת נגדית של מומחה פרטי מטעם אותו צד.
- להפנות את בית המשפט לסתירות, טעויות או אי דיוקים שניתן להסבירם בצורה רהוטה ומשכנעת.
ההתמודדות עם חוות דעת, גם אם היא קשה לקריאה, יכולה להתבצע בדרך מקצועית, מכובדת וממוקדת. לעיתים, דווקא דרך זו תהיה יעילה יותר מאשר ניסיון לפסול את המומחה.
לסיכום ניתן לומר: פסילת מומחה מטעם בית המשפט היא צעד חריג, שלא ייעשה בקלות. בתי המשפט רואים בחוות דעת מקצועית כלי עזר מהותי, אך לא מחויבים לקבלה כלשונה. הדרך הנכונה להתמודד עם חוות דעת בעייתית היא לחשוף את חולשותיה, לא לבטל אותה.
לפני שפונים לבקשת פסילה, רצוי לשקול האם אין דרכים טובות יותר להציג את התמונה המלאה לבית המשפט מבלי להיכנס למאבק חזיתי שעלול דווקא לפגוע באמינות הצד המבקש.
הבהרה: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו. מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה ובהתמודדות עם חוות דעת מומחים, על מנת לבחור בדרך המשפטית הנכונה ביותר.